"הכוח של הפשטות: איך אנדרטאות מינימליסטיות משאירות רושם מקסימלי?"

בעולם רווי גירויים ויזואליים, יש כוח מרגיע ומהדהד במינימליזם. בעבודתי, אני נוטה לאמץ עיצוב פשוט, אשר משאיר מרחב לנפש להתבונן ולהרגיש, במקום להעמיס עליה סמלים רבים מדי.עצם בחירת אבן מיוחדת, זה האלמנט המשמעותי.

• פחות זה יותר – זיכרון נקי: המינימליזם אינו היעדר אלמנטים, אלא בחירה קפדנית באלמנטים חיוניים. משטח אבן חלק, קו חרוט יחיד, או שימוש מינימלי בכתב – אלו הם הכלים שלי. כאשר אנדרטה שקטה, היא מאפשרת לקול של הזיכרון הפנימי לעלות.

• המשמעות של החלל הריק: לעיתים, החלק החשוב ביותר באנדרטה הוא הריקנות שבה. מה שנוצר מסביבה, בשימוש בבטון, מתכת או באבן נדירה, אני יוצר אלמנט נקי המדגיש את הריק וההיעדר. הריק הזה, החלל, הוא שמכיל את הכאב ואת הסיפור האישי של המשפחה או הקהילה.

• התמקדות באור וצל: בגישה מינימליסטית, האור הופך להיות המרכיב הפיסולי החשוב ביותר. בליטות קטנות, זוויות עדינות וקווים חרוטים – כולם נועדו "ללכוד" את אור השמש במהלך היום והתאורה בלילה. השינוי היומי באור יוצר אינטראקציה דינמית עם האנדרטה, המדמה את ההתמודדות המתמשכת עם הזיכרון. זהו עיצוב שמעביר תחושת נצח, ללא צורך בקישוטים מיותרים.